תשלום דמי התיווך בעסקת שכירות

|
דף הבית » תשלום דמי התיווך בעסקת שכירות

לא ברור? אז זהו, שלא!

דני ונירית הם זוג צעיר ומאוהב, המחפש דירה להתגורר בה לאחר חתונתם שעתידה להתקיים בחודש הבא. השניים חגרו מותנם ועטו על מנועי החיפוש באינטרנט כדי לאתר דירה שיאהבו ותתאים לצרכיהם הצנועים. לאחר זמן קצר מצאו את מבוקשם, דירת 3 חדרים ישנה בלב העיר וממנה ניבט נוף עוצר נשימה. מיד חייגו את המספר שהוצג, ובצד השני ענה יוסי, בעל סוכנות תיווך שהדירה מתווכת אצלו בבלעדיות. יוסי הציע להיפגש איתם בנכס האמור. הצדדים נפגשו והמתווך החתים את הזוג על טופס הזמנת שירותי תיווך. דני ונירית שמחו כל כך על המציאה וביקשו לשכור את הדירה באופן מיידי. מנגד ענה להם יוסי שעלות שירותי התיווך ושכירת הדירה הם דמי שכירות של חודש בתוספת מע"מ. הזוג הצעיר חש מבולבל לנוכח הדרישה, הרי רק לא מזמן נקבע בחוק ששוכר לא משלם דמי תיווך, הכיצד דבר כזה יכול לקרות?

עם מי הצדק?

בשנתיים האחרונות נתקלתי בהמון מקרים בהם עולה סוגיית תשלום דמי התיווך בעסקת שכירות – מי צריך לשלם, השוכר או המשכיר? מדוע הזכרתי את תקופת השנתיים האחרונות? ב- 17 ליולי שנת 2017, אושר בכנסת תיקון מס' 1 לחוק השכירות והשאילה, הידוע בכינויו "חוק שכירות הוגנת". התיקון הגיע לעולם כדי לתקן ולחדש דברים שנותרו סתומים בחוק וגם כדי לחזק את מעמדו של השוכר בישראל (שהוא חלש לעומת המשכיר). אגב, החוק אושר בשנת 1971 וזהו התיקון הראשון שנעשה בו (פלאי במונחי חקיקה ישראליים!).

אחד הסעיפים שתוקנו ונוספו בפעם הראשונה, הוא סעיף הקובע אילו תשלומים יישא או לא יישא בהם השוכר וזו לשון הסעיף:

25ט(ב) השוכר לא יישא במישרין בתשלומים שאינם מפורטים בסעיף קטן (א), ובכלל זה בתשלומים אלה:

(1)   תשלום המיועד לרכישה או להשבחה של מערכות או מיתקנים קבועים המשרתים את הדירה המושכרת, למעט התאמות מיוחדות או שיפורים שביקש השוכר;
(2)   דמי ביטוח בעד ביטוח הדירה המושכרת בביטוח מבנה;
(3)   תשלומים שהמשכיר חב בהם כלפי צד שלישי, שאינם כאמור בסעיף קטן (א), ובכלל זה דמי תיווך למתווך אם המתווך פעל מטעם המשכיר.

הסעיף הרלוונטי מבחינתנו הוא סע' 25ט(ב)(3) – "תשלומים כלפי צד שלישי", "שאינם כאמור בסע' קטן (א)", דהיינו, אינם תשלומים שוטפים לצדדי ג' כגון רשות מקומית, ספקי צריכה, ועד בית וכד'. "ובכלל זה דמי תיווך למתווך אם המתווך פעל מטעם המשכיר" – זהו שורשה של הטעות. ניסוח קלוקל (ולא מקרי ככל הנראה) שיצא תחת הרשות המחוקקת, כזה שכביכול "מיטיב" עם השוכר. הנוסח הסופי כפי שהוגש לציבור לא היה בדיוק כוונתו של המשורר והוא נחקק תחת לחץ זמן וכנראה גם גורמים שונים.

משמעות הסעיף בפועל

למרות שכוונת המחוקק הייתה להיטיב עם ציבור השוכרים, נראה שלפחות בהקשר לסעיף הזה מטרתו נכשלה. בתי המשפט נדרשו להיכנס לעובי הקורה ולפרש את כוונת המחוקק.

דברי בית המשפט לטענת שוכר על כך שהחוק מחריג אותו מתשלום דמי התיווך:

"טענה זו של הנתבע טומנת עמה מידה מסוימת  של חוסר תום לב… בכל הכבוד, מעת שהתחייב הנתבע לשלם לתובע דמי תיווך, אין זה מעניינו של הנתבע האם התובע קיבל דמי תיווך גם מן המשכיר או לא…"

בפסק דין נוסף הבהיר בית המשפט שאין מניעה למתווך לפעול מטעם שני הצדדים, ואם היה מבקש המחוקק להגביל מתווכים מגביית דמי תיווך בעסקת שכירות, היה מתקן זאת בחוק המתווכים ולא משאיר פתח לפרשנות.

בפסק דין אחרון שאציין במאמר, נוגע בית המשפט בבעיות שעולות מתכלית החקיקה ולשון החוק, בין הרצוי למצוי, אך כמו קודמיו הולך סחור סחור ולא מכריע ביד ברזל לעניין פרשנות לשון הסעיף. גם במקרה הזה, כמו בשאר המקרים חויב השוכר בדמי תיווך השכירות, שכן חתם מרצונו החופשי על טופס הזמנת שירותי תיווך.

סיכום

התוצאה הסופית כיום, היא שכל עוד חתם השוכר על הסכם תיווך ועמד המתווך בדרישות חוק המתווכים, זכאי המתווך לדמי תיווך בעבור השכרת הדירה. בתי המשפט נמנעו מלהכריע באופן גורף בסוגייה זו והשאירו את המצב כאילו לא נחקק מעולם הסעיף הנ"ל. אם לומר את האמת, לא ניתן להפנות אצבע מאשימה כלפי בתי המשפט, שכן, תיקון לחוק החשוב מאוד לשגרת המשק הישראלי, שמתוקן אחת ל-46 שנה, ראוי שתוצאת הניסוח והתכלית החקיקתית יבואו לידי ביטוי באופן ברור שיבטא את רצונו של המחוקק.

אז מעתה היזהרו והזהירו את קרוביכם לבל יטעו או "יטעו". שוכר המבקש לשכור נכס אשר מצוי בידי סוכנות תיווך, יידרש לשלם בעבור השירות שניתן לו. כנראה שלא בזה תם סיפור הניסוח והעניין יידרש עוד בעתיד בבתי המשפט, בתקווה שהמחוקק ישכיל לפתור את הבעיה טרם שנגיע למצב שכזה.

תוכן המאמר עזר לכם? אודה אם תחזירו לעסק ביקורת חיובית בגוגל

נשוי ואבא לשני ילדים מקסימים. בעל משרד עריכת דין שעיקר עיסוקו בתחומי המקרקעין וייפוי הכוח המתמשך. אוהב לקרוא, ללמוד וכותב בזמני החופשי את הבלוג שאתם קוראים בו. מחפשים לקדם עניין מסוים? צריכים לפתור בעיה כלשהי? אתם מוזמנים לדבר איתי ונפתור יחדיו את הנושא.

מכירים אדם נוסף שיעניין אותו?

לייעוץ ויצירת קשר, אנא פנו למשרד בקישור הבא:

כתובת המשרד:
אגוז 22, יבנה
כתובת למשלוח דואר:
ת.ד. 436, יבנה, 8110302